פסק-דין בתיק ב"ל 15590-05-13

1.         לפניי ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים לעניין נכות כללית, מיום 14.3.13, אשר קבעה למערער 30% נכות זמנית לתקופה החל מ-1.3.13 עד ה-31.8.13.

2.         ביום 27.6.13, התקיים דיון בפני כב' הרשם קאסם, במסגרתו הצדדים לא הצליחו להגיע להסדר, משכך התיק הועבר אליי למתן פסק דין.

3.         להלן עיקר טיעוני ב"כ המערער :

א.        המערער סובל מפגיעה עצבית קשה ביותר ברגל שמאל, הוועדה בחרה שלא לקבוע למערער נכות כלשהי בהקשר זה.

ב.         למערער צלקת מכאיבה ומכערת, אשר מגבילה את תפקודו, אך הדבר לא נבדק ע"י הוועדה.

ג.         בשים לב לתלונות המערער, לא ברור מדוע לא נמנו עם חברי הוועדה נוירולוג ופלסטיקאי.

ד.         החלטת הוועדה אינה מנומקת, ומנוגדת לעקרונות הצדק הטבעי.

ה.        הוועדה התעלמה מהתיעוד הרפואי שהציג המערער ללא כל הצדקה.

4.         להלן עיקר טיעוני ב"כ המשיב :

א.        המסמך היחידי שהתייחס לפגיעה עצבית הינו בדיקת ה-EMG מיום 3.1.13, והוועדה התייחסה למסמך זה.

ב.         הוועדה קבעה למערער 30% נכות בגין הגבלה קשה בתנועות עמוד שדרה מותני, וקבעה שיש מקום לשיפור מאחר והתובע עבר לאחרונה ניתוח.

ג.         מאחר ומדובר בנכות זמנית, עניינו של המערער אמור להיבחן פעם נוספת בפני הוועדה, אז יוכל המערער להמציא לוועדה מסמכים נוספים באשר לפגיעה העצבית.

5.         החלטת הוועדה - דיון ומסקנות :

א.        מעיון בפרוטוקול הוועדה עולה כי המערער התלונן על כאבים חזקים בגב, הקרנות לרגליים (יותר לרגל שמאל), ואף העמיד את הוועדה על הפגיעה העצבית הגורמת לו למספר הגבלות.

ב.         הוועדה בדקה את המערער וציינה בממצאיה את הדברים שלהלן:

            "בעמוד שדרה מותני צלקת ניתוחית עדינה, אינה דביקה לעומק ולא רגישה... בעמוד שדרה מותני קיימת הגבלה, הגבלת תנועות קשה... בעיקר בגלל הכאב.

ההחזרים הגידיים נמצאו תקינים בשתי הרגליים.

בבדיקת MRI  מיום 9.1.13 נראה מצב שלאחר קיבוע אחורי בעזרת ברגים....

בדיקת EMG  מיום 3.1.13, ממצאים שמתאימים לפגיעה שורשית בין s1-L4 בשני הצדדים, אך יותר משמאל.